אישה צעירה עולה לבדה על ספינת תענוגות בנמל מרסיי. התא שלה, מהסוג הזול ביותר, נקרא "פנטסטיקה" ואין בו חלונות. האישה משוטטת במעליות ובמסדרונות, בקזינו ובחנות המזכרות, ומנווטת את דרכה לפי צבעי השטיחים. היא נקשרת רק לאנשי הצוות: למלצר הנאמן שלה ולנער מהבופה שמתעקש להסביר לה שבקרוז צריך ליהנות. אסור לצלם – ולמרות זאת היא מצלמת – אל מול מבטם העיקש והעוין של אנשי הביטחון. היא לא שייכת, היא מבקשת להיהפך למים, וכשתשוב ליבשה הכל ימשיך לנזול.

בגוף‭ ‬מים, ספרה הראשון של האמנית הבינלאומית אילה‭ ‬שושנה‭ ‬גיא, נע בעלילה ספירלית סביב שייכות, משטור ושליטה, בדידות ותשוקה. הוא שוזר חלומות וזיכרונות, מדינות ושפות, לכדי חומר ספרותי אחר מאוד, כזה שמותח את גבולות הסיפור ומגיע לצלילות נדירה.